עמוס אשוח ז"ל

נולד בשנת 1931 בחיפה, בן לחיה ושרגא אשוח (טננבאום). גדל בקריית ביאליק.

בזמן מלחמת העצמאות, בהיותו בן 17, שהה ב"הכשרה" בקיבוץ מנרה שבגבול הצפון ובתום המלחמה התגייס לשייטת 13. היה חניכם של יוחאי בן-נון ופיורנצו קאפריוטי, (האיטלקי) ומילא שורה של תפקידים מבצעיים והדרכתיים ביחידה. במהלך שירותו הסדיר סיים קורס קצינים ופיקד על יחידת סירות הנפץ.

לאחר שחרורו משרות סדיר, החל ללמוד הנדסת מכונות בטכניון והתחתן עם חברתו עדנה, עמה חי עד יום מותו.

במשך עשרות שנים המשיך לשרת בשייטת 13 במסגרת מילואים ובהתנדבות, ומהיותו מהנדס מכונות ומומחה בהידראוליקה הוביל פרויקטים רבים של פתוח אמצעי לחימה. במלחמת ששת הימים צורף לצוות של לוחמים מהשייטת שסופחו לחטיבת הצנחנים ולחמו בקרבות ברמת הגולן. לאחר תום הלחימה התבקש ע"י מש"ט 13 להיות הגורם המקשר בין היחידה למשפחות הלוחמים שנפלו בשבי בנמל אלכסנדריה, ולאחר שחרור הלוחמים המשיך את התפקיד בהתנדבות במשך שנים רבות. בשנת 1968, בהיותו מפקד צוות של לוחמי שייטת 13 ששהו במסגרת שירות מילואים בצפון חצי האי סיני, קלטו לוחמיו תשדורות מצוקה מהמשחתת אח"י אילת שנפגעה מירי טילים של הצי המצרי. הוא ארגן את הצוות לחילוץ הנפגעים והיה בכוח הראשון שהגיע לזירה.

בהיותו כבן 70 פרש מעבודתו, למד לימודי ארץ ישראל, טייל ובילה את רוב זמנו עם משפחתו .

הוא נפטר ב 20/3/2012 , בהיותו בן 81, לאחר שאובחן שלקה במחלה הניוונית - ALS