נפל בקרב באי גרין
בה' באב תשכ"ט , 20/7/1969

בן שרה ושלום
נולד בחולתה
בא' בחשוון תש"ח , 15/10/1947
התגורר בחולתה
שרת בחיל הים
יחידה: קומנדו הימי
התגייס בנובמבר 1965
נפל בקרב
בה' באב תשכ"ט , 20/7/1969
מקום נפילה: האי גרין
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: חולתה
הותיר: הורים, אחות - נורית ואח - אהוד

מ.א. 972799
בן 22 בנפלו

קורות חיים:

בן שלום ושרה. נולד ביום א' במרחשון תש"ח (15.10.1947) בקיבוץ חולתה. דני גדל והתחנך בחולתה והיה הבולט והחביב בבני-כיתתו. יחד אתם סיים את לימודיו בעין-חרוד במסגרת חברת הילדים שם. הוא היה פעיל במשחק הכדורסל, ניגן בחצוצרה והיה מרכז הפעילות החברתית בין בני-הקיבוץ. הוא היה מלא אהבת-חיים ושופע הומור וכלפי חוץ הפגין ציניות וליצנות, אך בפנימיותו היה רגיש, עדין-נפש ורציני. כאשר סיים את לימודיו היסודיים המשיך בלימודים תיכוניים בחולתה. הוא היה אהוב על חבריו, שמצאו בו רע נאמן, מסור ועוזר תמיד.
דני גויס לצה"ל בנובמבר 1965, הוא בחר את הדרך הקשה יותר והתנדב ליחידת הקומנדו הימי. עד מהרה היה לדוגמא לעקשנות ולכוח רצון, שבעזרתם התגבר על הקשיים הפיסיים של אימוני היחידה ובכך זכה להימנות עם שורותיה של המפוארת והנועזת ביחידות. דני לא היה שוחר קרבות ושנא את המלחמה, אך יצא אליה בגאוה ונלחם בנפש חפצה. במחצית מאי 1968 הצטרף לשירות הקבע. אור ליום ה' באב תשכ"ט (20.7.1969), נפל באחד הקרבות הקשים והנועזים של צה"ל על האי גרין במפרץ-סואץ. הובא למנוחת עולמים בחולתה.
למחרת נפלו הספיד שר הבטחון, משה דיין, את דניאל ואת חבריו, ואמר "בנים כאלה, אשר ככה חיים, ככה לוחמים וככה מתים הם הדבר הנפלא ביותר שיש לנו בחיינו-בחיינו כהורים, כחברים ובחיי ישראל כאומה. יש מאורעות פשוטים שהופכים במרוצת השנים והדורות לאגדה. בנים אלה הם אגדה שהייתה למציאות, חלומו של עם, עם גולה, דווה ומושפל; חלום שהיה למציאות - מציאות של עצמאות, של מולדת, של ירושלים, של יישוב ההר והמדבר, של מים ושל עצים ופרחים - אבל גם מציאות של דם, של קרבנות, של לויות, של גופות נקובי כדורים, השבים אלינו עם שחר נישאים באלונקות וכל מה שנותר לנו הוא לאמץ אותם אל לבנו, לחבק אותם בכאב עמוק מנשוא, באהבה שאין לה מלים ובידיעה שאין לנו דבר קרוב מהם, יפה מהם, יקר מהם" וכך סיים שר הבטחון את הספדו: "הורי הבנים הנופלים במלחמה! לא לנחם כי אם להיות עמכם באבל אנו כאן, להיות באבל זה יחד - בכל לב ונפש!"
מפקד יחידתו כתב למשפחה במכתב תנחומים: "רק קומץ מבכירי הלוחמים היו מתנדבים, ואליהם השתייך דני. אין זה הקרב היחיד בו השתתף והצטיין. עובדה זו תעיד על הדרך בה בחר והלך ועל רוחו ומסירות נפשו הגדולים. אנו, חבריו, חניכיו ומפקדיו, הכרנו את דני כמרכז הרוח הטובה וכמוקד השמחה והעליצות בכל היה לנו למופת המרומם את רוחם של שאר הלוחמים ומותירים עצב כבד בחסרונו. יודע אני כי אין ניחומים במילים כשם שבודאי לא ידעתם רוגע ושלוה כהורים, שנוכחו להבין כי בנם נחלץ והתנדב אל הקשות שבמשימות - בין באימונים ובין בקרב. אך מופת זה של דני הוא מסד לביטחון ישראל ומקור גאווה אשר בו תוכלו למצוא ניחומים".

במלאות שנה לנפלו הוציא קיבוץ חולתה לאור חוברת לזכרו, הנושאת את שמו.