נפל בעת מילוי תפקידו,
בח' בכסלו תשל"ט , 7/12/1978

בן דינה ואברהם
נולד בתל אביב
בי' בטבת תשי"ז , 14/12/1956
התגורר בגבעתיים
שרת בחיל הים
יחידה: קומנדו הימי
התגייס בנובמבר 1974
מקום נפילה: האי טיראן
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: הורים, אח ואחות

מ.א. 2242102
בן 22 בנפלו

קורות חיים:"מי אם לא אנחנו" ?
עודד היה פטריוט מושלם, עקשן, הקרין והשפיע על סביבתו באמונתו ולא היו לו כל פשרות עם כל הסובבים אותו באמונתו ובערכים שעיצב לעצמו. לא לחינם נאמר על ידו המשפט "מי אם לא אנחנו". לעודד לא היו כל פשרות בנושא הפטריוטיות, האהבה, החברות והרעות. אהבתו למדינה ולארץ הם מה שרואים בהמשך בתמצית קורות חייו. לו לא היה מטענו זה לא היה יכול להמשיך ולהיות לוחם בקומנדו הימי.
עודד, בן אברהם ודינה, נולד ביום י' בטבת תשי"ז (14.12.1956) בתל אביב. עודד גדל בשכונת רמת-חן ברמת גן, וסיים את לימודיו בביה"ס היסודי שבמקום. היה חרוץ ובעל אינטליגנציה טבעית, סיים את לימודיו בבית הספר התיכון ט' שבתל אביב בלא קשיים. כך יכול היה להתפנות גם לפעילות חברתית ולעיסוקי ספורט, כגון: משחק כדוריד, הליכה, ריצה וסיורים על פני הארץ. לתנועת 'הצופים' היה חלק רב בעיצוב דמותו של עודד. הוא הצטרף אליה בגיל צעיר ושמר לה אמונים גם בשירותו בצה"ל. מחניך עלה לדרגת מדריך ואחרי-כן לראש-גדוד ולמדריך קורסים. בתנועת הצופים סיגל לעצמו את התכונות שסייעו לו לאחר-מכן להתקדם מהר בצה"ל. שם למד להשתלב בתוך קבוצה, לגלות סולידריות ביחסיו עם חבריו ולפתח מנהיגות, שאינה נזקקת להפעלת סמכות, כדי שחניכיו-פקודיו ימלאו את רצונו. הוא עמד על ביצוע כל משימה לדקדוקיה. בכל דבר שאף אל השלמות, דבקותו במטרה היתה מוחלטת. עודד הזדהה עמוקות עם מטרות תנועתו, עם צורכי המדינה ועם צה"ל, ולא התיר לחניכיו לפגוע בהם לרעה, אם באומר אם במעשה. את הרגש הפטריוטי שלו השכיל להקרין על כל סביבתו. לא היה קרבן שלא מוכן היה להקריב למען האידיאלים שהאמין בהם. חניכיו וחבריו ידעו להעריך ולהוקיר את סגולות-נפשו. כותבת חברה: "עודד היה אחד האנשים הפעילים ביותר שידענו". ואלה דברי חבר: "היה לו לעודד טוב-לב מהסוג שלא מוצאים היום; טוב כזה, שקשה לתאר במלים". חבר-לנשק ציין: "עודד ידע תמיד למזג יכולת-פיקוד עם התנהגות חברית". משבאה שעתו של עודד להתגייס לצה"ל, היה זה טבעי לגביו שיתנדב לאחת מהיחידות-הקרביות הקשות והמסוכנות ביותר: הקומנדו הימי. מי, אם לא הוא, יציב דוגמה לחבריו? מסלולו הצבאי היה מסע-הישגים מהיר שבו לא נכשל מעולם. לאחר שחויל, בסוף נובמבר 1974, עבר קורסים למ"כים, לצניחה, לצלילה בים הפתוח, לקומנדו ימי ולקצינים. הוא עלה מדרגה לדרגה. ביולי 1977 הועלה לסגן-משנה ובינואר 1978 לסגן. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן. המות בא עליו כחטף. עודד היה מפקד יחידה ועסק בפעילות מבצעית בים-סוף. בעת מילוי תפקידו נפגע ונפל - ביום ח' בכסלו תשל"ט (7.12.1978).
הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין הצבאי שבקרית שאול.
השאיר אחריו הורים, אח ואחות.
במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "חיילי השייטת ולוחמיה עומדים דום ומצדיעים מול קברו הרענן של עודד וזוכרים. זוכרים את עודד כחבר אמיתי, ועם-זאת כלוחם ללא-חת. זוכרים אותו כסמל של טוב-לב וצניעות, ועם-זאת כבעל יכולת וכושר-ביצוע כלוחם ומפקד למופת. זוכרים אותו כראשון בין ראשונים לעזור לזולת, ועם-זאת להתנדב לביצוע כל משימה. המשפחה, השייטת, צה"ל והמדינה איבדו אדם, המסמל את לב-לבה של האומה. כך, כפי שמצטיירת דמותו של עודד, הייתי רוצה, שייראה הנוער הישראלי. בשבילי ובשביל לוחמי וחיילי היחידה עודד יהיה דוגמה ומופת, וכך הוא יישאר בלבנו לעד". אלו קווים כלליים לאישיותו ודמותו בתמצית.

בספר "מי אם לא אנחנו" שהמשפחה הוציאה לזכרו, הנמצא בספריית השייטת בחדר ההנצחה וביד לבנים, מסופרים קורות חייו, חברים מדברים, מכתבים מלווים בתמונות ופועלו במשך חייו.