נפל בפעילות מבצעית,
בג' באלול תשנ"ז , 5/9/1997

בן אסתר ועמוס
נולד ביבנאל
בכ"ב באב תשל"ה , 29/7/1975
התגורר ביבנאל
שרת בחיל הים
יחידה: קומנדו הימי
התגייס באפריל 1994
מקום נפילה: אנצריה
באזור לבנון
מקום קבורה: בית גן

מ.א. 5163253

בן 22 בנפלו

קורות חיים:

כ"ב באב תשל"ה - סוף הקיץ, אריה נולד. בן ראשון לעמוס ואסתר, אחרי בת. אח של בת עמי, רחלי, יהונתן ובר גיורא. אריה גדל במושבה בית גן, בבקעת יבנאל. תינוק חייכן במיוחד, נינוח וחמוד. תשל"ט - אריה הולך לגן סמדר, והופך לילד רגיש וסקרן. תשמ"ב - בבית הספר אריה תלמיד טוב, אבל כמעט ואין לו מחברות! המורים דורשים סדר, אבל אצל אריה זה לא כל כך מצליח. הוא "פרופסור מפוזר", והידע החשוב נמצא אצלו בראש. בשנים הראשונות של בית הספר, ספר הקריאה האהוב עליו הן האנציקלופדיות, מכל הסוגים והמינים. אריה יודע את התשובה לכל שאלה בנושא היסטורי - מתי בדיוק פרצה מלחמה, שאף אחד לא יודע את שמה חוץ מספרי ההיסטוריה, מי בדיוק היו היריבים, ועל רקע איזה מאורע היא פרצה. הוא יודע כמעט בעל פה את הספר (העבה) "עמוד האש"! במשך השנים אריה יקרא כל אות כתובה שימצא בהישג ידו, תמיד תמצא אותו עם ספר או חוברת ביד, תמיד נרדם עם חומר כתוב. אריה עוזר מאוד במשק, לומד לחלוב את העיזים ולטפל בתמרים.הוא עושה זאת ברצון ובחיוך, ותמיד מצטער שלא הספיק לעשות יותר.
תש"נ - אריה מתחיל ללמוד בכיתה ט', בבית הספר התיכון התורני לבנים בטבריה. הוא תלמיד טוב, אבל כשאבא צריך עזרה במשק, הוא נשאר בבית. אריה אוהב את החיים הטבעיים של פעם, חולם לגור על ההר, ליד דיר העיזים שמחוץ למושבה. בשנת תשנ"ב (חורף 92'), במשך השבוע של ה"שלג הגדול", אריה נשאר בדיר, ונהנה מכל רגע. אריה חולם על חיים ללא חשמל ועמודי חשמל, אפשר לייצר חשמל מאנרגיית השמש, או מהרוח החזקה הנושבת בהר. כשאריה בכיתה י"א, בן דודו שולח בשמו בקשה להצטרף לגדנ"ע צלילה, ומכאן כבר היתה דרך סלולה ליחידתו בחיל הים. תשנ"ד- אריה מסיים את בית הספר התיכון בטבריה, ובמשך כחצי שנה, עד לגיוס, הוא לומד בישיבת "שבי חברון" בעיר חברון. אריה מוקסם מהעיר חברון וכל פעם בא הביתה עם רשמים חדשים. הוא מתפעל מסוכות הגפנים שאיזור חברון מבורך בהן, ומביא לאמא הביתה כלי חרס מצויירים.
פסח תשנ"ד (אפריל 94') אריה מתגייס לצה"ל ומתחיל מסלול בקומנדו הימי. אריה לא בטוח שהוא מתאים ליחידה מובחרת זו, וכמעט עד סיום המסלול, היו לו ספקות האם הוא עושה מספיק, בשירותו ביחידה. אריה מסיים את מסלול ההכשרה ביחידה, ובשנה השלישית לשירותו הצבאי הוא יוצא לקורס חובשים, צ'ופר שהתאים מאוד לאופיו. פסח תשנ"ז - אריה מתחיל שירות קבע. בדף האחרון של ספר שאריה מאוד אהב לקרוא, הוא כתב פעם: "כשתינוק נולד, כולם שמחים והוא בוכה, וכשאדם נפטר, כולם בוכים והוא צוחק" (מן המקורות).

ג' אלול תשנ"ז - סוף הקיץ. אריה יוצא עם חבריו למבצע בלבנון. לאריה מלאו עשרים ושתיים שנה ועשרה ימים, והוא נקרא לישיבה של מעלה. אנו מחכים לביאת המשיח ולתחיית המתים, אז ניפגש עמו שוב.